מאיזה חלקים מורכב ה-TDEE
ההוצאה היומית מתחלקת לארבעה רכיבים: חילוף החומרים במנוחה (BMR), שאחראי לרוב הקלוריות; התנועה היומיומית שאינה אימון (NEAT), כמו הליכה, עמידה וסידורים; האימונים עצמם; והאנרגיה שהגוף משקיע בעיכול המזון (TEF). המחשבון מעריך את ה-BMR לפי הנוסחה ומכפיל אותו בגורם פעילות שמגלם את שלושת הרכיבים האחרים.
הכפלה בגורם אחד היא קירוב. שני אנשים עם אותו מספר אימונים יכולים להיות רחוקים מאות קלוריות זה מזה בגלל ההבדל בתנועה היומיומית בלבד.
איך לבחור רמת פעילות בלי להגזים
הטעות הנפוצה היא לסמן רמה גבוהה מדי. מי שעובד מול מחשב ומתאמן שלוש פעמים בשבוע נמצא בדרך כלל בין פעילות קלה לבינונית. רמה גבוהה מתאימה למי שמתאמן כמעט כל יום, ורמה גבוהה מאוד שמורה לעבודה פיזית לצד אימונים.
אם יש התלבטות, עדיף לבחור ברמה הנמוכה ולתקן לפי מה שהמשקל עושה בפועל. קל יותר להוסיף קלוריות מאשר להסביר למתאמן למה הוא לא יורד.
מה עושים עם המספר
לירידה במשקל מקובל להוריד 15 עד 25 אחוז מה-TDEE. לשמירה אוכלים סביב המספר עצמו. לעלייה במסת שריר מספיק עודף מתון של 5 עד 10 אחוז, כי עודף גדול יותר מוסיף בעיקר שומן.
אחרי שבועיים או שלושה של אכילה עקבית, מגמת השקילות מראה אם ההערכה נכונה. אם המשקל לא זז בכיוון שתכננתם, משנים את היעד ב-100 עד 200 קלוריות ובודקים שוב.